top of page

מה זו נשימה סרעפתית ולמה כדאי לנו להכיר אותה

שריר הנשימה העיקרי הוא הסרעפת (דיאפרגמה בלועזית). הסרעפת הי שריר דק הנמצא בבסיס הריאות ולמעשה מפרידה בין אברי החזה (הלב והריאות) לאברי הבטן. כאשר הסרעפת מתכווצת היא מושכת את הריאות כלפי מטה, הפעולה הזו מקטינה את נפח חלל הבטן שבתגובה זזה החוצה ולצדדים.


אם תביטו בתינוק נושם תראו איך הבטן שלו עולה עם כל שאיפה ויורדת חזרה בזמן הנשיפה. אצל חלק גדול מהאנשים הבוגרים הנשימה הפכה עם השנים לנשימה חזית שטוחה יותר אשר נעצרת בבית החזה ולא מפעילה את הסרעפת.


הסרטון כאן מדגים את פעולת הסרעפת


אז למה כל כך חשוב לנשום בעזרת הסרעפת:

נשימה סרעפתית משתמשת בנפח רחב יותר של הריאות מכיוון שהאוויר נכנס גם לחלק התחתון והרחב יותר של הריאות ועוזר לאוורר אוויר ישן בתחתית הריאות. כאשר אנחנו נושמים בעזרת הסרעפת האיברים הפנימיים שממוקמים מתחת לסרעפת, בין היתר הקיבה והמעיים, מקבלים מעין עיסוי פנימי שממריץ את זרימת הדם בהם, ויוצר תנועה במערכת העיכול. התכווצות סדירה של הסרעפת חשובה מאד גם לוויסות זרימת נוזל הלימפה בגוף, ויוצרת גירוי עצבי לעצב הוואגוס, העצב הארוך ביותר בגוף שלנו הקשור למערכת העצבים הפרה סימפטית, זו שאחראית על הרגעה והרפיה, ועל פעילות מערכת החיסון שלנו.


איך לתרגל נשימה סרעפתית?

הדרך הנוחה והפשוטה היא לשכב על הגב, להניח יד אחת על הבטן ויד אחת על בית החזה. כשניקח אוויר ננסה להרגיש את היד התחתונה, זו שעל הבטן, מתרוממת עם כל שאיפה ויורדת עם כל נשיפה. את היד שעל בית החזה ננסה לשמור עם כמה שפחות תזוזה. אם תתמידו לעשות את התרגיל הקטן הזה לאורך זמן, לאט הנשימה הזו תהפוך להרגל.

Comments


bottom of page